מה המבנה הרצוי של עבודות סמינריוניות?
המבנה של כתיבת עבודה סמינריונית נקבע כך שכל המידע שבו יהיה נוח לקריאה ברורה ורצופה.
המבנה של עבודה סמינריונית
יש לכתוב את המלל באופן חד, מובן ובעל השתלשלות הגיונית של המידע. יש לחשוב על כך שהקורא יבין את מהלך העניינים מתוך הכתיבה.
כל אקדמיה בוחרת את אורכה של העבודה ובהתאם לכך יש לבצע אותה. ברוב המקרים הכמות נעה סביב שלושים עמודים ובנוסף לכך קיימים הנספחים.
כללי כתיבת עבודת סמינריון
השער של העבודה: כולל את נושא העבודה ואת כל פרטי המידע על כותב העבודה, מספר תעודת הזהות שלו, לאיזה קורס הוא שייך, הפקולטה, המוסד האקדמי.
ההקדמה: כוללת את החשיבה האישית והטכנית של הכותב כמו הסיבה שהוא בחר לכתוב על נושא ספציפי ומהן שיטות המחקר, מדובר בחלק שאינו חלק חובה.
תוכן העניינים: מיועד להעברת הסבר מתודי באילו עמודים יופיע כל סוג של מידע, המתבצע באופן אוטומטי בתוכנה.
המבוא: מפרט את הרקע של נושא המחקר, מהן הנחות היסוד והחשיבה שהובילו למחקר זה, מבנה העבודה. השלמת המבוא תתבצע בסיום כתיבת העבודה לאחר ההגעה למסקנות השונות.
סקירת הספרות / גוף העבודה: הכתיבה של חלק זה תתחיל בסקירה רוחבית של תחום המאמר ובהמשך יירשמו ההשערות שעליהן מבוסס המחקר. הכותב יציין את מקורות הביבליוגרפיה הרלוונטיים.
מתודולוגיה / ממצאים / דיון: הפרקים הללו ייכתבו בעבודות מחקר איכותניות או כמותניות/ אמפיריות. בחלק זה תהיה הגדרה מדויקת של אופן ביצוע המחקר כולל הממצאים, התוצאות והדיון שניתח את הממצאים לאור סקירת הספרות.
סיכום: הוא חלק מרכזי וכולל את כל המסקנות של העבודה, כולל חשיבה אישית של הסטודנט.
ביבליוגרפיה: מצרפים רשימה על פי כללים אקדמיים. נספחים, שאלוני מחקר, מסמכים וכו'.
> קראו עוד על כתיבת עבודות אקדמאיות!