תקנות הגנת הפרטיות

מרבית העולם פועל היום במרחב הוירטואלי ומידע אישי רב עובר בין גופים וארגונים מה שהביא להגדרת תקנות להגנת הפרטיות של אזרחים בישראל בדומה לתקנות וחוקים אשר קיימים במקומות שונים בעולם שנועדו בסופו של דבר לשמור על האזרח ועל הפרטיות שלו.

מהן אותן תקנות להגנת הפרטיות?

תקנות הגנת הפרטיות נכנסו לתוקף בתקופה בה האיחוד האירופי הגדיר תקנות לשמירה על פרטיות אזרחי האיחוד, מטרת התקנות בישראל הייתה לסייע לשוק העסקי בפעילות שלו מול האיחוד האירופי. 

התקנות למעשה מסייעות לשמור על המידע הפרטי של אנשים ומניעת השימוש בו על ידי גורמים זרים אשר לא קיבלו אישור להשתמש בו. התקנות חלות באופן גורף על כל מי שמנהל או מחזיק מאגר מידע מכל סוג שהוא.

מהו מאגר מידע, האם יש סוגים שונים, מה ההבדלים ביניהם?

מאגר מידע הינו איסוף נתונים לצורך עיבוד ממוחשב. בהקשר של חוק הגנת הפרטיות מדובר על איסוף מידע לצורך שימוש עסקי. קיימים סוגי מאגרי מידע שונים כאשר לכל סוג קיימת רמת אבטחה שונה בהתאם לסוג המידע ורמת הרגישות שלו למשל באם מדובר על מאגר מידע שאוסף נתונים רפואיים, מידע גנטי, עבר פלילי ובאופן כללי מידע רגיש הוא יידרש לרמת אבטחה שונה מאשר מאגר של בעל עסק קטן שאוסף מידע כמו מספר טלפון, מייל וכדומה. ככל שהמידע רגיש יותר כך רמת האבטחה הנדרשת היא גבוהה יותר.

מה קורה למי שאינו עומד בהגדרות של תקנות הגנת הפרטיות?

בעל מאגר מידע שאינו עומד בתקנות חשוף לסנקציות חמורות כולל הגשת כתבי אישום פליליים, קנסות מנהליים ואף עונש מאסר. בכדי להימנע מלהגיע למצב זה מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע של Nextep אשר יעזרו לך לעמוד בתקנות הגנת הפרטיות